הגשת תביעה אל המפקח על הבתים המשותפים

29 דצמבר, 2021

מיהו המפקח על הבתים המשותפים?

המפקח על הבתים המשותפים מהווה גוף בעל סמכות מנהלית ושיפוטית השווה לשופט בית משפט שלום בתביעה אזרחית. ההבדל הוא שלמפקח על הבתים המשותפים ישנה סמכות לדון בסכסוכים בין בעלי דירות מגורים בלבד.

יש לי רטיבות שמקורה מדירת השכן שמעליי. פניתי אליו שוב ושוב והוא מסרב לתקן את מקור הנזילה. האם ביכולתי לתבוע, ואם כן למי עליי להגיש את התביעה?

סעיף 3(ב) לתקנון המצוי בתוספת לחוק המקרקעין, קובע באופן מפורש כי בעל דירה זכאי לדרוש תיקון מבעל דירה אחרת כל זמן שאי ביצוע התיקון האמור עלול לפגוע בדירתו.

החובה המוטלת על בעל הדירה “המזיק” לתקן את ליקויי הבנייה הינה חובה אשר הוגדרה על ידי ההלכה הפסוקה כ”אבסולטית”. יתרה מכך, החובה איננה תלויה בנסיבות האשם בתקלה. לדוגמא, גם אם האשם בתקלה איננו בעל הנכס אלא הקבלן אשר שיפץ את דירתו, הרי שמוטל על בעל הדירה לתקן את הליקוי.

המפקח/ת על הבתים המשותפים הוא הכתובת לדון בסכסוך כאמור.

היתרונות בפנייה אל המפקח על הבתים המשותפים:

  1. המפקח בקיא במצב המשפטי ובדקויות העולות מיחסי דיירים בבית משותף, ובעל ניסיון עשיר ביישוב או הכרעת סכסוכי שכנים המגיעים לפתחו מדי יום ביומו.

  2. מהירות ויעילות ההליך, בהשוואה להליכים המשפטיים בבית משפט שעשויים להימשך שנים רבות. אצל המפקח ייקבע דיון תוך פרק זמן קצר מיום הגשת כתב הגנה. הדיון לגופו של הסכסוך מתקיים מהר מאוד, כך שרוב הסכסוכים מסתיימים כבר בדיון הראשון בפסק דין, וחלקם הגדול מסתיים בפשרה.

  3. בשונה מבתי המשפט,  אין זה בלתי סביר שהמפקח ימצא כי טעם בביקור בבית המשותף תוך בדיקות העובדות באופן ישיר, עובדה שמקלה על הכרעה זריזה יותר בסכסוך.

  4. המפקח לא כפוף לסדרי הדין ודיני הראיות. פעמים רבות הדיון מתנהל באופן פתוח ובלתי רשמי.

הגשת תביעה בפני המפקח

כדי למנוע במיידי את המשך החמרת הנזק כדאי שתגיש בקשה דחופה ל”סעד עשה זמני”.  

ובנוסף להגיש את התביעה העיקרית בבקשה ל”צו עשה” שיחייב את השכנים לאפשר לך תיקון הנזילות יחד עם בקשה לסעד כספי על הנזקים בעבור כל ההוצאות והנזקים לרבות נזק עתידי שלא נראה בפועל, ירידת ערך, עוגמת נפש הוצאות משפטיות, שכר טרחת עו”ד ואגרה. 

מה צריך לכלול כתב תביעה ?

כתב התביעה חייב לכלול את כתובת הבית המשותף, את פרטי הבית המשותף, את הפרטים האישיים של התובע והנתבע ואת מסכת העובדות: מתי התגלתה הנזילה, מתי נעשתה הפנייה לשכן ועוד. 

לתביעה רצוי לצרף חוות דעת של מומחה לאיתור נזילות, שבמסגרתה הוא קבע מה מקור הנזילה. אם השכן מסרב לאפשר למומחה לבדוק מה מקור הנזילה, ניתן לדרוש בתביעה לחייב אותו לעשות זאת. 

מה קורה לאחר הגשת כתב התביעה?

יש להניח שכבר במעמד הדיון בבקשה לסעד הזמני תידון התביעה העיקרית ותינתן בה החלטה או לחילופין תתבקש תגובת הצד שכנגד. משמע, יינתן לנתבע  30 ימים להגיש כתב הגנה, שאליו הוא רשאי לצרף חוות דעת נגדית.

מה קורה כשמוגשות חוות דעת סותרות (בין זו של הדירה הנפגעת מהנזילה מזו שנטען שמהווה מקור הנזילה)?

נוכח חוות הדעת הסותרות, ימונה מומחה מטעם המפקח אשר יבחן את מקור הרטיבות.

מה קורה לאחר מתן הצו?

חשוב לשים לב לניסוח הפסיקתא של בית משפט באופן שיצויין שם במפורש שניתן להיכנס לדירה ממנה הנזילה ולבצע את הבדיקה ובמידת הצורך לבצע את התיקון תוך שמצויין ממש פרק זמן קצוב לכך.

על החלטות המפקח ניתן להגיש ערעור בבית המשפט המחוזי.

כמה זמן אורך ההליך?

ההליך אצל המפקח/ת מהיר יחסית, ואורך בדרך כלל בין חצי שנה לשנה. 

צרו קשר בטלפון 050-5733960 או בטופס:

פס מוזהב

עוד בנושא בתים משותפים

נעים מאוד, אני יסמין

ליצירת קשר: