בפניכם שני הליכים אפשריים אשר לכל הליך יתרונות וחסרונות: פינוי מושכר בהליך מקוצר וייעודי או תביעה בסדר דין מקוצר.
ההליך הייעודי המקוצר:
יתרונות ההליך הייעודי והמקוצר – כשמו כן הוא מקוצר.
חסרונותיו- לא ניתן בהליך זה לכלול שום סעד אחר מלבד הפינוי. יהיה עליכם לתבוע פיצויים מהשוכר, באמצעות הגשת תביעה אחרת בהליך נפרד.
זו מוסדרת תקנות 215ז-215יג שהותקנו בתקנות סדר הדין האזרחי הקובעות זמנים מוגדרים לניהול
הפעולות אשר עליך לבצע בהתאם להוראות תקנות 215ז-215יג בתקנות סדר הדין האזרחי :
- בראש כתב התביעה רשום “תביעה לפינוי מושכר”,
- פרט את המסכת העובדתית שהובילה להגשת התביעה וצרף לה כנספחים את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחתה, לרבות, תצהירי עדות ראשית, חוזה השכירות, מכתב התראה לפינוי וכיוצא באלה.
- המצא את כתב התביעה לנתבע, הלוא הוא הדייר, ולזה האחרון מוקצבים 30 יום להגשת כתב הגנה, בו יציג את תגובתו לטענות נגדו, ויצרף כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בטיעוניו. בתום המועד לקבלת כתב ההגנה, על בית המשפט לקבוע מועד לדיון, שלא יאוחר מ-60 ימים, מיום קבלת כתב התביעה.
- קבל את פסק הדין וודא כי פסק הדין מפורט דיו וכולל פרטי הנתבע לרבות מספר תעודת זהות מלאה, כתובת הנכס לרבות רחוב, גוש חלקה ותת חלקה ותיאור הנכס. הקפידו לקבוע בפסק הדין שהנכס יימסר כשהוא נקי מכל אדם וחפץ למעט מה ששיך לבעל הנכס. ככל שלא תציינו מועד לפינוי אז מועד הפינוי הינו מידי.
- פנה אל לשכת ההוצאה לפועל עם פסק הדין, בכדי שזו תסייע בידו להוציא, פיזית, את הדייר מהנכס המושכר. בחוק ההוצאה לפועל נקבע הליך פינוי מזורז לכך.
- אם לא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע הפינוי, ניתן להגישו לביצוע בהוצאה לפועל לאחר שחלפו 15 ימים ממועד מתן פסק הדין או ממועד המצאתו לחייב אם פסק הדין ניתן, שלא במעמד החייב והזוכה או בא כוחו נדרש להמציאו לחייב.
- אם נקבע בפסק הדין מועד –ניתן להגיש את פסק הדין לביצוע מיד לאחר שחלף המועד הקבוע בפסק הדין.
- לאחר הגשתו בהוצל”פ תתבקש להגיש אזהרה לשוכר. באזהרה מוזהר החייב (הושכר הסרבן) כי עליו לפנות את הנכס תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה ואם לא יעשה כן, ניתן יהיה להיכנס למקרקעין ולפנותו בכל אחד מ- 14 הימים שלאחר תום תקופת האזהרה.
- אם המקרקעין סגורים ולא ניתן למסור האזהרה לשוכר הסרבן, ניתן להדביק את האזהרה על המקרקעין (לאחר שלושה ביקורים במועדים שונים) ולערוך דו”ח על הפעולה.
- בחישוב מניין הימים כאמור לעיל הרי שניתן לבצע הליך פינוי כנגד השוכר הסרבן בתוך 34 ימים ממועד המסירה של האזהרה.
- אפשר להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לקיצור תקופת האזהרה ואולם כאשר מדובר בדירת מגורים, לא ניתן לקבוע תקופת אזהרה קצרה מ-10 ימים.
- לאחר המצאת האזהרה, על הזוכה להגיש לרשם הוצל”פ בקשה לפינוי שתנקוב תאריך לפינוי באחד מ- 14 הימים שלאחר תום תקופת האזהרה. הרשם צריך לבחון אם האזהרה הומצאה כחוק ולאשר את הפינוי שיתרחש רק בתום ימי האזהרה ובהנחה שהחייב לא יפנה את הנכס מרצון עד אז.
- ביצוע הפינוי ביום שנקבע לפינוי נעשה על ידי עורך הדין בסיוע קבלני הוצאה לפועל, בליווי מובילים ובמקרה הצורך בסיוע משטרתי. כאשר נדרש ליווי משטרתי בשכר, חשוב לפנות למשטרה מיד לאחר קבלת החלטת הרשם לפינוי המקרקעין לתיאום מועד לפינוי שכן למשטר נדרש זמן הערכות של 20 ימים, לכל הפחות. תיאום מאוחר מול המשטרה יכול לעכב את הליכי הפינוי.
תביעה בסדר דין מקוצר:
תביעת פינוי יכולה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר אם היא מתבססת על הסכם שכירות שנערך בכתב. זו תביעה שהנתבע אינו זכאי להגיש כתב הגנה אלא לאחר שהגיש בקשת רשות להגן הנתמכת בתצהיר ובית המשפט נתן לנתבע רשות להתגונן כנגד התביעה.
יתרונותיה: אינה מוגבלת לתביעות פינוי הנובעות מאי תשלום דמי שכירות או היעדר פינוי במועד. ניתן לכלול בתביעה כזו גם סעד של תשלום דמי שכירות.
חסרונותיה: ההליכים בדרך זו הינם ארוכים מאלו שבתביעה לפינוי מושכר וככל שניתנת לנתבע רשות להגן ההליכים עשויי להימשך זמן רב עוד יותר.
