הסכם חלוקת עיזבון

אתם מספר יורשים וירשתם מספר נכסים כך שלכל אחד מכם חלק יחסי בכל אחד מהנכסים? הנה שני סעיפי חוק שאתם חייבים להכיר לטובת עריכת הסכם חלוקת עיזבון:

 

סעיף 110 לחוק הירושה מאפשר לכם לשנות את חלוקת העיזבון ביניכם ולערוך הסכם חלוקת נכסים. 

הסכם כזה אינו מצריך את אישור בית המשפט, וניתן לקבוע בהסכם זה חלוקה שונה מהחלוקה שנקבעה בחוק או בצוואה ואפילו לקבוע שאחד היורשים יקבל את כל העזבון או להתייחס בהסכם רק לחלק מהעיזבון.

חשוב לשים לב כי התזמון לעריכת ההסכם קריטי- יורשים יכולים לערוך הסכם לחלוקת העיזבון גם לאחר רישום צו ירושה או קיום צוואה, והכל כל עוד לא בוצעה חלוקה בפועל של העיזבון.

סעיף 5(ג)(4) בחוק מיסוי מקרקעין מאפשר חלוקה שונה מזו שנקבעה בירושה. סעיף זה יכול להיות מקלט מס של ממש ולהטיב עמכם היורשים מבחינת תשלום מס השבח בזמן מכירת הדירה / הנכס. 

סעיף זה עוסק בהסכם חלוקת עזבון או בשמו הנוסף הסכם בין יורשים. הוא  מהווה מקלט מס של ממש ומאפשר חלוקה שונה ואחרת מזו שקבע המוריש והכל כדי להטיב עמכם היורשים מבחינת תשלום מס השבח במכירת הדירה/ הנכס שירשתם.
קראו עוד על מיסוי דירת ירושה >>

איזון משאבים בהסכם חלוקה בין יורשים

את חלוקת העיזבון (כל מה שצבר המוריש עד יום הפטירה), אפשר לחלק בין היורשים באופן שונה מזה שנקבע עפ"י הצוואה או החוק. כדי לעשות זאת מבלי שחלוקה זו תחשב כעסקה ומבלי שיידרש לשלם עבורה מס שבח ורכישה, על החלוקה להעשות תוך איזון פנימי של המשאבים, ומבלי להכניס לעסקה כסף מחוץ לעיזבון.

דוגמה לדירת ירושה שתחויב במס שבח ומכירה:
עיזבון אותו אמורים לרשת שני אחים הכולל נכס אחד ואין בו כספי ירושה בכלל מהם ניתן לקזז. אחד האחים מוותר על חלקו בנכס לטובת האחר, והשני משלם לו מכספים אישיים שלו תמורת הקיזוז.  

עד מתי אפשר לבצע הסכם חלוקת עיזבון?

האם יורשים שמבקשים לעשות הסכם חלוקה 10 שנים לאחר שהוציאו צו ירושה בהכרח יחויבו במס?

התשובה היא כי לא בהכרח. יכול אפילו להיות מצב שרשמו נכס בטאבו על שם מי מהיורשים ועדיין הדבר לא יהווה חלוקה ראשונה. על חלוקה ראשונה יעידו המעשים של היורשים בפועל כגון שימוש אישי בכספי העיזבון ותפיסת חזקה בנכס ועשייה בנכס כבשלו.

מה החשיבות של עבודה נכונה עם הסכם בין יורשים מבחינת מס?

שני יורשים שלכל אחד מהם דירה משלו, ירשו שתי דירות, כך שכל אחד קבל מחצית מכל דירת ירושה. ההגיון אומר שבמקום להחזיק בזכויות בשני חצאי דירות, מה שעלול להוביל לחילוקי דעות לגבי השימוש וההתנהלות בהן, היה עדיף להם לשנות את החלוקה כך שכל אחד יקבל דירה.

אבל מה יקרה כאשר הם ירצו למכור את הדירה הקיימת שלהם?

סעיף 49ג לחוק מיסוי מקרקעין אומר שאדם יחשב כבעל דירה אחת גם אם ירש מחצית דירה. אם ישאירו את המצב לפי הסכם הירושה, כל אחד מהם יוכל למכור את דירתו בפטור. אם יעשו הסכם בין יורשים ויחליפו חצאי דירות, לכל אחד מהם תהיה יותר מדירה אחת והם לא יעמדו בתנאי הפטור.
זו דוגמא מצוינת דווקא לסיטואציה בה לא כדאי למהר ולערוך הסכם חלוקה אחר.

דוגמא נוספת:
שלושה אחים, שאחד מהם תושב חוץ יורשים עיזבון הכולל שתי דירות ומשרד.

את הדירות עדיף שנשייך לכל אחד מן האחים תושבי ישראל. בניגוד לאח תושב החוץ הם יהיו זכאים למכור אותה כדירת מגורים יחידה שלהם לפי סעיף 49ב(2). אם האח תושב החוץ יירש אותה, הוא יידרש להוכיח כי אין לו דירה בארץ התושבות כדי למכור אותה בפטור, ובנוסף יש להניח כי יידרש לשלם מס בארץ התושבות שלו.

לסיכום: הסכם חלוקה בין יורשים הוא כלי מיסויי עוצמתי שיכול לחסוך הרבה מאד כסף. על מנת לעשות בו שימוש נכון, נדרש לצורך עריכתו עורך דין בעל ידע רב בפן המיסוי וראייה רחבה קדימה.

10 ינואר, 2022

עורכת דין יסמין צח - נדלן ומיסוי מקרקעין

נעים מאוד, אני יסמין

ליצירת קשר: